חרדה וטראומה אצל ילדים במציאות הישראלית

בשנים האחרונות, מספר אירועים משמעותיים השפיעו בצורה רבתית על מצבם הנפשי של ילדים ונוער בישראל. הקורונה, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, והמציאות הביטחונית הכללית – כל אלו שימשו כטריגרים להופעת מצבי חרדה וטראומה בקרב אוכלוסיות צעירות.

חרדות אצל צעירים בעקבות סגרי הקורונה

מגפת הקורונה, שהובילה לסגרים ממושכים, בידוד חברתי וסגירת מוסדות חינוך, גרמה לשינויים קיצוניים באורח חייהם של ילדים ונוער. חוויות אלו יצרו מספר השפעות רגשיות:

הפסד של חוויות חברתיות:

הילדים והנוער נאלצו להפסיק את הפעילויות החברתיות הרגילות שלהם, כמו מפגשים עם חברים, אירועים משפחתיים וחוגים. הבידוד החברתי יצר תחושת ניכור ובדידות, מה שיכול להוביל לחרדות חברתיות ולפגיעה בכישורים החברתיים.

חוסר ודאות ורמות סטרס גבוהות:

המצב הבריאותי המשתנה וההנחיות השונות גרמו לתחושת חוסר ודאות. ילדים צעירים עלולים לא להבין את הסיבות לשינויים הללו, מה שמוביל לחרדות על בריאותם ובריאות משפחתם. חוסר הוודאות לגבי העתיד, כגון פתיחת בתי ספר או חזרה לשגרה, יצר לחץ נוסף.

בעיות בלמידה מרחוק:

המעבר ללמידה מקוונת הציב אתגרים רבים. לא כל הילדים הצליחו להסתגל לשיטה החדשה, והיו כאלו שנחשפו להפרעות בלמידה או חוו קשיים טכנולוגיים. התחושות של כישלון אקדמי יכולות להוביל לחרדות ולקשיים בהערכה עצמית.

פחד מהידבקות ומחלה:

ילדים חשופים לתקשורת על המגפה ולרמות גבוהות של סטרס הקשורות לפחד מהידבקות בנגיף. הם עשויים לפתח חרדות בריאותיות, לא רק לגבי עצמם, אלא גם לגבי קרובי משפחה וחברים, מה שעלול להעצים את התחושות של חוסר שליטה.

שינויים במשטר היום-יומי:

השינויים במבנה היום-יומי, כולל סגירת גני ילדים ובתי ספר, והמעבר לחיים בסביבה סגורה יותר, גרמו לשיבושים בכל הנוגע לשגרה. ילדים זקוקים לשגרה כדי להרגיש בטוחים, וכל שינוי משמעותי יכול לגרום לתחושות חרדה ולקושי בהסתגלות.

אותם ילדים שחוו בדידות, חוסר ודאות, חוסר קשר חברתי ושינויים משפחתיים, ולא קיבלו  תמיכה רגשית ופסיכולוגית  להתמודד עם ההשפעות שהקורונה השאירה על חייהם, סביר להניח שיפגשו את החרדה בשלב מסויים

1. בדידות וחוסר קשר חברתי: שנים רבות של חינוך מרחוק יצרו תחושות של בידוד אצל ילדים, דבר שיכול להוביל לבעיות של חרדה חברתית.
2. חוסר ודאות: מצבים של חוסר ודאות לגבי הבריאות, הלימודים והעתיד, הובילו לתופעות של פחד וחרדה מתמשכת.
3. שינויים במבנה המשפחה: ההשפעות הכלכליות והבריאותיות של המגפה גרמו לעיתים למתח בתוך המשפחה, מה שיכול להגביר את תחושת חוסר הביטחון אצל ילדים.

חרדות וטראומת ה 7.10

האירועים הביטחוניים שפרצו ב-7 באוקטובר, אשר כללו התקפות טרור, חוויות טראומטיות ולחץ חברתי, יצרו מציאות מורכבת ומצבי חרדה וטראומה רבים בקרב ילדים ונוער בישראל. תחשבו מה עברנו פה בתקופה האחרונה

חשיפה ישירה לאלימות:

ילדים ונוער שחוו את האירועים באופן ישיר, כמו התקפות טרור או קטיושות, חוו פחד קיומי שמוביל לטראומה. החוויות הללו עשויות להתרחש מול עיניהם של ילדים, דבר שמוביל לפחד מתמשך, חרדות ותחושות של חוסר אונים.

תכנים מדאיגים בתקשורת:

החשיפה לתמונות, סרטונים ודיווחים על המצב הביטחוני בערוצי חדשות ובמדיה החברתית יכולה להחמיר את התחושות של חרדה. ילדים עלולים לקלוט את המסרים הללו בצורה רגשית, דבר שמוביל לתחושת חוסר ביטחון ומתח נפשי.

שיבוש בשגרה החינוכית:

המלחמה ושעות החירום הביאו לסגירת בתי ספר והפסקת פעילות חינוכית. שיבוש זה יכול להשפיע על תחושת הביטחון של ילדים, ולגרום להם לחוות דיכאון ותחושות של חוסר ערך, משום שהם מרגישים ניתוק מהחיים החברתיים והאקדמיים שלהם.

פחד מאובדן ובידוד:

ילדים חווים פחד מהסתבכות של בני משפחה, חברים או עצמם במצב מלחמתי. הפחד מאובדן אישי או פחד מלהיות מבודדים, כמו גם היעדר תמיכה חברתית, יכולים להוביל לחרדות ותסמינים של דיכאון.

לחץ נפשי אצל ההורים:

ההורים עצמם חווים לחץ וחרדה, ולעיתים הם מתקשים לספק את התמיכה הרגשית הנדרשת לילדיהם. ילדים קולטים את תחושות ההורים, והמצב הזה יוצר מצב של חוסר יציבות רגשית בבית, דבר שמוביל לחרדות נוספות בקרב הילדים.

חוסר גישה לעזרה מקצועית:

במצבי מלחמה, לעיתים קרובות ישנה עלייה בצורך בשירותי בריאות הנפש, אך ייתכן שהמשאבים לא מספיקים כדי לענות על הביקוש. חוסר בגישה לעזרה מקצועית עלול להחמיר את מצבם של ילדים ונוער הסובלים מתסמינים של טראומה וחרדה.

התסמינים של חרדה אצל ילדים ונוער עשויה להופיע בצורה שונה אצל ילדים ונוער ולהשתקף בבעיות שינה קושי להירדם, סיוטים, והתעוררויות בלילה. בתגובות רגשיות מוגזמות כמו התפרצויות זעם, כעס או רגישות יתר ויתכנו אף שינויים בהתנהגות כמו הימנעות ממצבים חברתיים וחוסר עניין בפעילויות שהיו אהובות בעבר. חשוב מאוד להתייחס לצרכים הרגשיים והנפשיים של ילדים ונוער בתקופות קשות אלו, ולהציע להם את התמיכה והעזרה הנדרשת כדי להתמודד עם ההשפעות של המציאות המשתנה.

טיפול והתמודדות עם טראומה

לאור האתגרים הללו, ישנה חשיבות רבה בהתמודדות עם חרדות וטראומות בקרב ילדים ונוער:

1. גישות טיפוליות מותאמות: חשוב לספק טיפול אישי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול משפחתי, כדי לסייע לילדים לעבד את חוויותיהם ולפתח כלים להתמודדות.
2. תמיכה חברתית: חשוב לעודד שיחות פתוחות בתוך המשפחה ובחברה, המאפשרות לילדים לבטא את פחדיהם ורגשותיהם.
3. חינוך רגשי: שיטות חינוכיות שמלמדות ילדים על רגשות, התמודדות עם פחדים וכלים להתמודדות עם מצבים קשים יכולות לשפר את תחושת הביטחון.

סיכום

לסיכום, השפעות הקורונה, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והמציאות הביטחונית המורכבת יצרו לחצים משמעותיים על ילדים ונוער בישראל, שיכולים להוביל להופעת חרדות וטראומות. חשוב מאוד לספק להם את התמיכה והטיפול הנדרשים כדי לעזור להם להתמודד עם התחושות הקשות ולבנות עתיד בריא ובטוח יותר.